fbpx
COVER

היי, אני אפרת ואם תשאלו אותי מה אני אוהבת, אוכל לסכם בזה שאני אוהבת את כל מה שיפה.
אני אוהבת אסתטיקה ודברים שנראים טוב עושים לי נעים – החל מבגדים, דרך עיצוב הבית ועד אוכל.
לצד זה, אני משתדלת לקיים אורח חיים מקיים וידידותי לסביבה עד כמה שניתן, ומשתעשעת עם רעיון המינימליזם באספקטים שונים של חיי.
ברוכים הבאים לפינה שלי, בה אני חולקת אתכם את כל מה שיפה בעיניי 🙂

קבלי את הדברים הכי יפים
ישירות למייל שלך

הפרקים האחרונים בפודקאסט

30 ימים של יוגה

תחילת שנה זה תמיד זמן שבו אנחנו נוטות לקחת על עצמינו אתגרים חדשים, והשנה מבחינתי לא הייתה שונה. במהלך החודש האחרון עשיתי משהו שלא עשיתי מעולם: התאמנתי כל יום, או למעשה אולי נכון יותר נכון לומר, תרגלתי יוגה במשך 30 ימים רצוף.
כן, ביוגה משתמשים במושג תרגול ולא אימון, ואני חושבת שאני יכולה להבין למה. לא תמיד היוגה מרגישה כמו אימון אינטנסיבי וקשוח, אבל היא כן תמיד גורמת לי לזוז, לנסות משהו חדש ולמתוח את הגבולות של עצמי.

אני מתרגלת יוגה כבר למעלה משנה, אולי קצת יותר. בעבר התייחסתי ליוגה בזלזול: אחרי ניסיון חד פעמי בחדר הכושר שהייתי מנויה אליו, אמרתי ש"זה לא כושר". נצמדתי לפילאטיס ולמדריכה הקשוחה, אבל תמיד כשראיתי יוגיסטיות עושות תנוחות בלתי אפשריות חשבתי לעצמי שאני מתה להצליח. לעמוד על ידיים עם כפות הרגליים על הכתפיים, לרחף באוויר על קצות האצבעות מהכיוון הלא הגיוני של הדבר, והכי הכי לעשות עמידת ידיים עם הברכיים בבית השחי.
מה אני אגיד לך, יוגה היא דבר פוטוגני, ללא ספק. הגמישות מטורפת, השרירים לגמרי שם, אבל כדי להגיע לתנוחות הפסיכיות האלה, נדרש תרגול – והרבה ממנו.
אחרי הנסיון החד פעמי הזה, הסכמתי לתת עוד צ'אנס ליוגה, בבית, מול היוטיוב. ואז הבנתי: בעיניי, ביוגה, הכל יכול לקום וליפול על המדריכ/ה. בנסיון הפרונטלי שהיה לי, לא התחברתי למדריכה. הכל בה היה יותר מידיי רוחניקי, יותר מידיי "אוםםם" ופחות מידיי תכלס. היה לי קשה עם טון הדיבור והקצב האיטי, ויכול להיות שגם הביך אותי להיות בחדר מלא אנשים שאני לא מכירה ולהסתבך עם תנוחות שמהן אני כל הזמן נופלת.

אז בשנה ומשהו האחרונות אני מתרגלת יוגה לסירוגין. גיליתי שזה סוג הכושר שאני מצליחה להתמיד בו לבד בבית, אני, המזרן, השיעור ביוטיוב והכלבים שאוהבים להפריע לי באמצע. אני בעיקר מתרגלת עם ערוץ היוטיוב של אדריאן, עליו כתבתי בפוסט הזה.

אתגר ה-30 יום הוא כבר מסורת בערוץ של אדריאן: בכל שנה היא מוציאה סדרה של 30 סרטונים, אחד לכל יום בחודש ינואר, כשהמטרה היא ללמוד את היוגה לאט לאט. בשנה שעברה עשיתי את האתגר על פני שלושה חודשים- כלומר בין 2-3 תרגולים בשבוע. השנה החלטתי שאני רוצה לנסות לעשות את זה כמו שצריך, והכרזתי שאני יוצאת לאתגר.
מה זה הכרזתי? הצהרתי על זה בסטורי באינסטגרם. זה אולי יישמע לך מצחיק, אבל אני כבר הוכחתי לעצמי יותר מפעם שכשאני מספרת על משהו לעולם, זה בהחלט עוזר לי להתמיד.

למה בכלל יצאתי לאתגר?

בתקופה האחרונה אני מרגישה שלא לגמרי נוח לי עם הגוף שלי. זה לא בהכרח פקטור של משקל או מידת מכנסיים, למרות שאצלי אישית הכל דווקא כן קשור.
החל מספטמבר 2018 אני עובדת מהבית. לפני זה, במשך שנתיים לפחות, שגרת היום שלי כללה הליכה למשרד וחזרה ברגל – מה שאומר לפחות שעה של הליכה ביום, בקצב די אינטנסיבי ולרוב גם בעליה כלשהי, כי אני בכל זאת גרה בגבעתיים. עבור מי שעובדת שעות ארוכות מול מחשב, זו פעילות גופנית משמעותית. מאז שאני עובדת מהבית, אני פעילה הרבה פחות.
נכון, אני עדיין יוצאת עם הכלבים שלנו בממוצע פעמיים ביום, ועדיין הולכת ברגל כמעט לכל מקום שמתאפשר לי – אבל זה לא ברמה היומיומית וזה לא באותו קצב או רמת קושי של הליכה. זה בשילוב עם ישיבה ממושכת בבית, גרם לי לעלות במשקל באופן משמעותי בשנה וחצי האחרונות. אני לא נוטה לייחס חשיבות למספר הזה שמופיע על המשקל, אבל אני כן נוטה לייחס חשיבות לאיך שאני מרגישה עם הגוף שלי, והאמת היא שפשוט הרגשתי כבדה.

מעולם לא הייתי בכושר שיא, אבל הגעתי לנקודה שבה נמאס לי להרגיש חלשה פיזית. מעבר לכך, כל מי שעברה ימי צילום אינטנסיביים יודעת שזה לא כזה קל לגוף. הרבה פעמים אני מצלמת על הרצפה, או שאני צריכה לסחוב ציוד ממקום למקום. כל יום צילום כזה נגמר בשבוע של כאבי גב עבורי, וזה קשה.
מעבר לזה, לא הרגשתי יותר בנוח בתוך המלתחה שלי. הרבה מהבגדים האהובים שלי הפסיקו לעלות עליי או שפשוט ישבו בצורה לא מחמיאה, ובגדול – לא נהניתי להתלבש, וזה ביאס אותי לאללה, כי אני כן אוהבת אופנה, אבל פשוט לא היה בא לי עליה.

לאתגר הזה הגעתי מתוך רצון להכניס לחיים שיגרה כלשהי של תזוזה לגוף. זה לא חייב להיות סופר אינטנסיבי – אני לממש שונאת אימוני HIT למשל, שונאת להזיע ושכואב לי בצלעות מרוב שאין לי אוויר. זה לא נותן לי שום תחושת הישגיות, רק תחושה שבה לי לקלל את כל העולם ואשתו.
אבל יוגה – כן. גם בתרגול הכי בסיסי אני יודעת שהזזתי את הגוף היום. הרבה פעמים בשלב המתיחות הבנתי שכואבים לי שרירים בגוף שלא ידעתי שקיימים בכלל. היוגה לא מחייבת במובן שיש רמות שונות של תרגולים – ואני יכולה לבחור בין סשן ממש רגוע על גבול המדיטטיבי, לבין סשן שיגרום לי להסתובב עם צלעות תפוסות במשך שבוע.

כדי לסגל הרגל חדש, נהוג לומר שצריך להתמיד בו בממוצע 30 יום. מבחינתי, זה מה שרציתי להשיג. רציתי להתרגל כל כך לפרוש את המזרן על השטיח מידיי יום, כך שגם אחרי שהאתגר יסתיים רשמית – אני ארגיש בחסרונו אם לא אעשה אותו, ובתקווה אמשיך לתרגל לפחות 3 פעמים בשבוע גם אחר כך.

איך מתחילים בכלל?

עקרונית, את לא צריכה שום ידע מקדים על יוגה: התרגולים מלווים בהדרכה מלאה של  אדריאן, שגם מדגימה וגם אומרת כל מה שהיא עושה, ולרוב מציעה כמה אופציות לאותו תרגיל, לרמות קושי שונות.
באתגר הספציפי הזה, אורך התרגולים בממוצע הוא 25 דקות. יש כאלה גם של 18 דקות ויש כאלה של קצת יותר מחצי שעה. מעבר לזה, יש לאורך הדרך כמה תרגולים שהם מאוד low key: ממש עם כרית ושמיכה. זה נחמד לעשות הפסקה כזו מידיי פעם, ועדיין שזה יחשב לך כאימון.

בעיניי, כשאת ניגשת לאתגר מהסוג הזה, את צריכה לבחור זמן שבו את יודעת שתצליחי להתמיד. אם את מנסה לעשות 21 יום של דיטוקס בחודש שיש לך מלא אירועים, זה יהיה לך קשה במיוחד. אם את מתכננת לעשות אתגר של 30 יום יוגה, לא כדאי לעשות את זה בחודש שבו את נוסעת לחופשה, או כשהלו"ז שלך מתפקע בפגישות ומשימות מחוץ לבית. נסי להיות ריאלית להסתכל על החודש שלך מלמעלה, ולענות על השאלה: האם עם כל מה שצפוי לי החודש אני אצליח להשקיע חצי שעה ביום לטובת העניין? אם כן, לכי על זה. אם לא, נסי למצוא חודש שזה יעבוד בו יותר.

מבחינתי, חששתי שנקודות השבירה שלי יהיו בסופ"ש: להתאמן בשישי או בשבת? זה לא נשמע כמוני. ובכל זאת, אחרי שעברתי עוד יום ועוד יום, הבנתי שעצם העלאת התמונה לאינסטגרם עם המספר, הרגיש לי כמו נצחון. אחרי חמישה ימים רצופים, מה זה עוד תרגול של חצי שעה גג בשישי בבוקר? קטן עליי!

השארתי לעצמי ליהנות מהספק, והחלטתי שאם יגיע יום שבו לא אצליח/ארצה לעשות את התרגול היומי מסיבה כלשהי – זה בסדר, כל עוד זה לא קורה יומיים ברצף, וכל עוד אני משלימה את החסר ביום למחרת. אבל מה את יודעת, זה לא קרה. אני באמת מאמינה שברגע שספירת הימים עולה, הרצון "לנצח" את זה עולה בהתאם. הגעתי עד כאן, עכשיו אני אדלג? NO WAY.
אז כן, תרגלתי במשך שלושה שבועות רצוף, כולל שישי, כולל שבת, כולל ימים שבהם הגעתי הביתה רק בשמונה בערב.

בכל הנוגע לזמן האידיאלי לאימונים, אני מאמינה שכדאי לך להכניס את היוגה לשגרת היום שלך, בזמן קבוע, משום שכך יהיה לך קל יותר להתמיד.
רוב האנשים מתחלקים לכאלה שמעדיפים אימון בוקר או אימון ערב. אני מעדיפה בוקר, מכמה סיבות: קודם כל, אני מאוד מתחברת לטענה שכדאי לסיים עם זה, כי אני יודעת איך היום שלי מתחיל אבל לא יודעת איך הוא יסתיים. לי אישית מאוד קל להתחמק מאימוני ערב בטענה ש"היה לי יום ארוך", כשבעצם אני סתם מתעצלת או עייפה.
בנוסף, שגרת הבוקר שלי – עליה כתבתי בניוזלטר האחרון – היא איטית. אני בנאדם שצריך "זמן טעינה" בבוקר, אני לא מסוגלת להתיישב מול המחשב חצי שעה אחרי שפקחתי עיניים. השילוב של יוגה בשגרת הבוקר שלי גורם לי להרגיש שאני לא מבזבזת שלוש שעות של התעוררות בגלילה בטלפון, ובנוסף עוזרת לי להתחיל את היום בתחושה של ניצחון: הנה, כבר עשיתי משהו משמעותי שאני יכולה לסמן עליו וי. אחרי תרגול תמיד הייתי נכנסת להתקלח, אוכלת ארוחת בוקר- ומתחילה את יום העבודה שלי בתחושה שאני כבר מוכנה.

ברגע שהתרגול יהיה בזמן קבוע ככל הניתן, זה כבר יהפוך לחלק מהמשימות הקבועות שאת עושה – כמו צחצוח שיניים או טיול עם הכלב, ויהיה לך קל יותר להתמיד והנטייה לדחות את זה לאחר כך לאט לאט תיעלם.

איך זה מרגיש להזיז את הגוף 30 ימים ברצף?

האמת? זה מרגיש נפלא.
כמו שכבר כתבתי בתחילת הפוסט, באופן כללי אני די יושבת על התחת כל היום. להתחיל כל בוקר בתזוזה של הגוף, עבורי, פשוט הרגיש טוב.
ככל שעבר הזמן, מצאתי את עצמי צולחת יותר בקלות תנוחות מסוימות שקודם לא הצלחתי להחזיק. תנוחות אחרות הצלחתי להעמיק יותר, מה שאומר שהגמישות שלי עלתה. אמנם כשצילמתי את עצמי לטובת תיעוד האתגר הבנתי שאני ממש לא נראית אלגנטית כמו אדריאן ושהקווים הישרים של הגוף שלה, עדיין מאוד מעוגלים אצלי (רגל כפופה, גב קעור), אבל זו לא חוכמה להשוות את עצמי למישהי שעושה יוגה כבר שנים – וידעתי שאני מתקדמת, לאט אבל בטוח.

אחת התנוחות שאני כל הזמן אומרת לעצמי שאני חייבת לעשות מתישהו, היא תנוחה שנקראת באקאסאנה, או כמו שאני קוראת לה – עמידת בית שחי.
אני זוכרת שבעבר כשניסיתי אותה לא הצלחתי אפילו להניח את הרגל במקום הנכון. הפעם, מתישהו באמצע האתגר, הצלחתי לעמוד עם רגל אחת באוויר ואחת על הקרקע – ותאמיני לי שזו התקדמות!

מעבר לזה, אני חייבת לציין עוד משהו: בעבר הייתה לי נטיה לוותר לעצמי בכל מיני תרגילים. תמיד ללכת על האופציה הקלה שמציגים לי, תמיד לעשות פחות חזרות ממה שנאמר בסרטון. הפעם, משהו בי רצה לנצח את זה: אני גם מתמידה בתדירות, אבל אני גם רוצה באמת להצליח לעשות את זה.
ועם זאת, אני חייבת לומר: בשבוע האחרון היה לי קשה. מאוד. גם עצם ההגעה למזרן בכלל, אבל גם כל סשן דרש ממני הרבה יותר פיזית, למרות שרמת הקושי לא תמיד הייתה יותר גבוה. יכול להיות שבשלב הזה כבר חיכיתי שיגמר, יכול להיות שהגוף שלי היה צריך הפסקה, ויכול להיות שזה בכלל אינדוידואלי וזה הזמן בחודש שבו הגוף שלי מוריד הילוך (אני מתייחסת לפוסט הזה של לובה).
לא משנה מה הייתה הסיבה, זה לא מנע ממני להפסיק את הרצף, אבל כן הרשיתי לעצמי לעגל פינות – וזה ממש בסדר. עבורי מה שהיה חשוב זו התזוזה היומיומית, ובזה ללא ספק צלחתי.

איך ממשיכים מכאן הלאה?

אז זהו. אתמול היה היום האחרון לאתגר, והתרגול האחרון הוא פריסטייל. מה זה אומר?
לפי ההקדמה שאדריאן נותנת בסרטון, היא נתנה במהלך החודש האחרון את כל הכלים, ועכשיו היא מזמינה אותנו לסמוך על עצמנו – ולהוביל. הסרטון הוא אכן סרטון ארוך יותר משאר האתגר, כ-40 דקות בערך לעומת תרגולים של 25 דקות בממוצע, אבל היא לא מדברת בו. אז כן, את יכולה להסתכל על המסך ולחקות אותה, וזה מה שעשיתי בשנה שעברה. אבל את יכולה גם לקחת את זה למקום שלך, ולזרום עם התנועה. לגישתה, בשלב הזה את כבר אמורה לדעת מספיק, ואת יכולה לבנות לעצמך רצף תנועות לבד.

הייתי סקפטית, אבל זרמתי.
התחלתי איתה, וכשהרגשתי שהקצב איטי לי מידיי המשכתי עם תנועות שאני זוכרת ובא לי, וכשהרגשתי אבודה ולא היה לי מושג מה הצעד הבא, חזרתי להתבונן במסך ולהיצמד אליה.
מודה, זה היה תרגול מעניין. לא, אני כנראה עוד לא בשלב של לתרגל בלי מישהו שיגיד לי בדיוק מה אני צריכה לעשות, אבל אולי גם זה יגיע. ואולי לא – אני בסדר עם כל אופציה שתהיה.

זה בדיוק העניין, ואולי לכן קוראים לזה תרגול: כי זה מתפתח, ואת מתפתחת ביחד עם זה.

יצא לך לתרגל יוגה? ומה דעתך על האתגר?
ספרי לי בתגובות, אשמח לשמוע  גם את החוויות שלך בנושא.
את מוזמנת לבקר בהיילייט האתגר אצלי באינסטגרם, ואם את מחליטה לנסות גם, אשמח שתתייגי אותי ואעקוב אחרי המסע שלך ♥
את כל הסרטונים באתגר שנקרא השנה HOME, תמצאי כאן.

וכמו שאומרים היוגיסטים,
נמסטה.

רוצה לדעת בכל פעם שעולה פוסט חדש? הירשמי לניוזלטר ותקבלי עדכון ישירות למייל.
מבטיחה שאין ספאם, רק דברים טובים ♥

4 מחשבות על “30 ימים של יוגה”

  1. אני מתחילה את היום שלי בפעילות גופנית, קלילה כזאת, כל מיני תנוחות, אולי לפעמים ריצה. אבל יוגה?? איך לא ניסיתי עד כה?? הבאת לי עכשיו השראה 🌷🌸

  2. וואי כמה חשק עשית לי. בחודשים האחרונים הפסקתי עם הפילאטיס ולמרות שאני רצה ומרימה משקולות אני פשוט מרגישה את הנוקשות בגוף, שחסרה לו הגמישות והקלילות. ממש בא לי לשלב יוגה ואני אף פעם לא מצליחה להתמיד. אני באמת אנסה אותה למרות שאני גם סקפטית. ואגב אני מתחברת מאוד להערה שלך – מה שחשוב ביכולת להתמיד זה החיבור שלך להתמיד.

  3. מקסים לראות את התהליך שעשית. אני עושה בדיוק עכשיו את אותו אתגר של אדריאן המהממת. יום 11. התחלתי כי כל מה שרציתי (כבר שנים) הוא לאמץ את היוגה לחיים שלי. מיום ליום אני רק מודה לעצמי שהתחלתי, זה הכניס לי שקט והקשבה לגוף, שונה ונעים ממה שהרגשתי קודם. יש לי שאלה אלייך, איך המשכת אחרי ה-30 ימים? עצמאית או בשיעורים מודרכים? אני מפחדת שהיום הזה יגיע (היום ה-31) ואלך לאיבוד בעומס תרגולי היוגה שיש ברשת.

    1. אני ממש לא במקום של לתרגל עצמאית עדיין, בכל פעם שניסיתי היה לי בלאקאאוט רציני וזכרתי רק 2-3 תנוחות שדי שעממו אותי, אז אני תמיד מתרגלת עם סרטוני יוטיוב 🙂
      אני נצמדת ל-2-3 ערוצים קבועים שאני אוהבת ומתחברת אליהם, לרוב הם בדרגות קושי שונות ולכן קל לי לבחור מה בא לי היום – אם אני רוצה להתאמץ יותר או פחות, ולפי אורך התרגול.
      בקרוב אפרסם פוסט ממוקד עם ההמלצות שלי לערוצים וסרטונים ואולי זה יעזור לך להתמצא במרחב העצום של היוגה ביוטיוב ♥

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

את יודעת איך זה שיפוצים... אף פעם לא נגמרים בזמן ;) ראית משהו שדורש תיקון? את יכולה לכתוב לי!

משהו קורה פה!

את יודעת איך זה שיפוצים…
תמיד לוקח יותר זמן ממה שהיה מתוכנן מראש ;)
אז אני עובדת על זה, ובינתיים אין סיבה שלא תיהני מכל התכנים שהבלוג מציע לך!
תעשי סיבוב, תרגישי בנוח.
עוד מעט יהיה כאן ממש ממש יפה ♥