COVER

היי, אני אפרת ואם תשאלו אותי מה אני אוהבת, אוכל לסכם בזה שאני אוהבת את כל מה שיפה.
אני אוהבת אסתטיקה ודברים שנראים טוב עושים לי נעים – החל מבגדים, דרך עיצוב הבית ועד אוכל.
לצד זה, אני משתדלת לקיים אורח חיים מקיים וידידותי לסביבה עד כמה שניתן, ומשתעשעת עם רעיון המינימליזם באספקטים שונים של חיי.
ברוכים הבאים לפינה שלי, בה אני חולקת אתכם את כל מה שיפה בעיניי 🙂

קבלי את הדברים הכי יפים
ישירות למייל שלך

הפוסטים הנצפים ביותר

עלינו לירושלים לראות קצת אופנה

פעם, כשהייתי צעירה יותר, חלמתי להיות מעצבת אופנה כשאהיה גדולה. אני לא זוכרת בדיוק באיזה גיל זה היה, אבל אני כן יודעת שמהר מאוד החלטתי שזה לא בשבילי העולם הזה ואמרתי לעצמי שאת האופנה שלי אני אוהב בלי לעצב – מקסימום איזה פרויקט DIY פה ושם.

למרות שלא הלכתי ללמוד עיצוב אופנה, האהבה לתחום נשארה בי. זה יותר מאהבה לבגדים עצמם, זה שילוב של אהבה לאסתטיקה ויופי ואיך הם משתלבים בחיי היומיום שלנו. הבגדים הם אחת הדרכים הקלות יותר לביטוי עצמי, והם מאפשרים לנו להראות מי אנחנו ומה האופי שלנו ממבט ראשון. זה אפילו יותר קל מלדבר!

לכן כשהזמינו אותי לתערוכת אופנה ישראלית במוזיאון ישראל בירושלים החלטתי שזו הזדמנות טובה לרוד טריפ, התרגשתי ללבוש בגדים שמזכירים קצת חורף ועליתי לירושלים.

אני לא יודעת אם תזדהו איתי בזה, אבל יש משהו שמרגיש לי קצת חו”לי בלהסתובב במוזיאון, ועוד בירושלים.
אני מנחשת שזה השילוב של מזג אוויר מאוד אחר מהמרכז (יש פה חורף, במרחק שעה נסיעה!), ריבוי השפות שנשמעות אל מול המוצגים והעובדה שאת הביקורים שלי במוזיאונים ואתרים היסטוריים אני שומרת בעיקר לאירופה.

התערוכה הזו מרתקת ולו בגלל המבט המהיר על התפתחות האופנה לאורך השנים – הישראלית בפרט והעולמית בכלל. יש משהו מאוד מעניין בלראות שינויים שחלו במשך 70 שנה בהילוך מהיר, במעבר בין במות ובסרטון וידאו ארט שגורם לך לחלום על אאוטפיטים מלפני 50 שנה. החל מהתמונות על הקיר בכניסה שממחישות את השינויים לאורך השנים במדינה הקטנה שלנו, ועד הפריטים על הבמות – חלקם גורמים ללסת לשלי להישמט מרוב שזה יפה.

התפתחות האופנה בסדרת תמונות נוסטלגית

אחד הדברים ששמים לב אליהם מההתחלה, זו התפתחות המושג "אופנה" לאורך השנים. מאוד בולטת לעין העובדה שבתחילת הדרך, שמו דגש על פונקציונליות ונוחות מכיוון שהבגדים שימשו לעבודה. עם השנים הפן  האופנתי בא יותר לידי ביטוי והתפתח עד לשנים הנוכחיות בהן אפשר אפילו לראות עיצובים שעונים על המושג "אופנת קוטור". נכון, זה פחות לביש במדינה כמו שלנו – אבל טוב לדעת שהיצר קיים 😉

דבר נוסף שבלט לי הוא השימוש בחומרים שונים שלפעמים יוצאים מהקשרם. כך אפשר לראות פריטי לבוש שעשויים מבד כאפיה, בינהם שמלת מקסי שהייתי מוכנה לאמץ לקיץ שלם, ושילובי אלמנטים מובהקים של קיבוץ גלויות כמו רקמות ובדים שברור שמקורם לא בלבנט הישראלי. 

הדבר האחרון שהכי שעשע אותי, זו העובדה שהשמלות שהכי התעלפתי מהן בתצוגה התגלו לי – אחת אחת – כפריטים שיצאו תחת ידיו של אחד המעצבים  הישראליים האהובים עליי, ויוי בלאיש. תמיד נמשכתי לעיצובים העשירים שלו ואחת הסיבות שלא טרחתי לחפש שמלת כלה בארץ היא בגלל שידעתי שהטעם שלי יקר 😉 איכשהו, כל פעם שנתקלתי בתערוכה הזו בשמלה שהפילה לי את הלסת, כשהתקרבתי גיליתי שזה עיצוב שלו. כנראה שיש דברים שאי אפשר לברוח מהם…

"מקום לאופנה", תערוכת האופנה הישראלית מוצגת במוזיאון ירושלים עד ה-6.4.19.

רוצה לדעת בכל פעם שעולה פוסט חדש? הירשמי לניוזלטר ותקבלי עדכון ישירות למייל.
מבטיחה שאין ספאם, רק דברים טובים ♥

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

את יודעת איך זה שיפוצים... אף פעם לא נגמרים בזמן ;) ראית משהו שדורש תיקון? את יכולה לכתוב לי!

משהו קורה פה!

את יודעת איך זה שיפוצים…
תמיד לוקח יותר זמן ממה שהיה מתוכנן מראש ;)
אז אני עובדת על זה, ובינתיים אין סיבה שלא תיהני מכל התכנים שהבלוג מציע לך!
תעשי סיבוב, תרגישי בנוח.
עוד מעט יהיה כאן ממש ממש יפה ♥